1. הנאשם עותר לפסילת ממצאי חיפוש אשר נערך בביתו. נטען כי החיפוש אינו חוקי, יש לפסול את ממצאיו, וכפועל יוצא מכך, עותר ב"כ הנאשם לזכות את הנאשם.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת נכס גנוב והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.
על פי כתב האישום, בתאריך 27.03.2011 בעקבות חיפוש בביתו של הנאשם, נמצא הוא מחזיק בסם מסוכן מסוג חשיש בכמויות של 1.92 גרם נטו, 98.9 גרם נטו ו-38.32 גרם נטו, במקומות שונים בדירתו, כמפורט בכתב האישום והכל שלא לצריכה עצמית.
עוד על פי כתב האישום, הנאשם נמצא מחזיק במחשב נייד אשר סביר שהוא גנוב ואין בידו להניח את הדעת כי רכש בו חזקה כדין.
2. במענה לכתב האישום, טענתו העיקרית של הנאשם הינה כי החיפוש אשר נערך בביתו לא היה חוקי ולפיכך, כל ממצאי החיפוש פסולים מלשמש ראיה כנגדו.
לב"כ הנאשם טענות נוספות ואולם עניינה של החלטה זו בטענה בדבר אי חוקיות החיפוש ובעתירה לפסילת ממצאי החיפוש בהסתמך על טענה זו.
בהתאם להסכמה דיונית של הצדדים הוגשו מוצגים הכוללים דוחות פעולה, תע"צ וחוות דעת, דוחות שרשרת סם והודעות הנאשם.
בקשה זו עניינה קבילותם של המוצגים ת/6, ת/7, ת/10 ות/11, שהם הסמים, תע"צ וחוות דעת ודוחות שרשרת סם והמחשב הנייד.
על פי ההסכמה הדיונית, המוצגים האמורים הוגשו בכפוף להסתייגות ב"כ הנאשם לקבילותם, אשר תוכרע על פי החלטת בית המשפט לאחר שהצדדים יסכמו בעניין זה. ב"כ הנאשם ויתר על הצורך בהעדת כל עדי התביעה, והצדדים סיכמו בנקודה האמורה.
ב"כ הנאשם טוען כי החיפוש נערך בעקבות כך שבלש פנה אל הנאשם, הזדהה, שאל את הנאשם אם הוא משתמש בסמים, והנאשם השיב בחיוב. נטען כי לשאלה אשר נשאל הנאשם על ידי הבלש, האם הוא משתמש בסמים, לא קדמה כל אזהרה ביחס לזכותו לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ עם עורך דין, שאלה זו עלולה להפליל את הנאשם ומכאן, שהוא הופך לחשוד ויש להציג לו את מלוא זכויותיו תחילה.
נטען כי החיפוש אשר נעשה בבית הנאשם ללא צו, בוצע בעקבות האמור והניב את הראיות האמורות.
עוד נטען כי החיפוש פוגע בפרטיותו של אדם, כי מדובר בהפרה של זכות חוקתית, כי האינטרס הציבורי לחשיפת עבירות וגילוי עבריינים נדחה אל מול האינטרס בקיום הזכויות החוקתיות ומחובת הרשות החוקרת היה למסור מידע לגבי זכויות היסוד של אדם בחקירה, לרבות זכות ההיוועצות בעורך דין והזכות להמנע מהפללה עצמית.
ב"כ הנאשם מפנה להלכה אשר נקבעה בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי פד"י סע' (1) 471 וטוען כי מזכותו של נחקר להיות מיוצג על ידי עורך דין, נגזרת זכותו לקבל הודעה על זכות זו.
מכל האמור, נטען כי בהתנהלות הבלש נפלו פגמים אשר פגעו פגיעה של ממש בזכותו של הנאשם להליך הוגן, כי מדובר באי חוקיות ואי הגינות מהותית, החיפוש היה בהמשך לאמור ולפיכך, משלא התקיים היסוד הראשוני להכשרת החיפוש, הרי שמדובר בחיפוש בלתי חוקי ויש להורות גם על פסילת כל הראיות אשר התקבלו כתוצאה ממנו.
3. ב"כ המאשימה מבקש לדחות את טענות הנאשם - נטען כי מקום בו יש לשוטר יסוד להניח כי מתבצעת עבירת סמים אף אם היא בגדר עוון רשאי הוא לערוך חיפוש אף ללא הסכמת חשוד, לאור התנהלות הנאשם עלה חשד סביר לפחות לביצוע עבירה מסוג עוון ומשנעשה חיפוש כדין, הרי שכל מה שנתפס, כדין נתפס.
עוד טוען ב"כ המאשימה כי יש לדחות את הפרשנות המרחיבה של ב"כ הנאשם להלכת יששכרוב, לא קיימת זכות היוועצות בהליך חיפוש בתפיסה, דוקטורנטית פרי העץ המורעל לא הוחלה בישראל אלא סוייגה בהלכת יששכרוב ותוחמה למקרים יחודיים על פי המבחנים שנקבעו, והטענה כי תחקורו של חשוד צריך להעשות תחת אזהרה והבהרת זכות השתיקה וזכות ההיוועצות אין לה על מה להסמך, וכי אמירות אלו של חשוד משמשות לצורך חקירה ובירור ולרוב לא ניתן להן משקל כזה הניתן לאמרת נאשם לצורך הרשעה.
4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את נסיבות האירוע והשתלשלות העניינים אשר הביאה לחיפוש, באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לפסילת ממצאי החיפוש, וכי ממצאים אלו קבילים לשמש כראיה.
ב"כ הנאשם מעלה שאלה באשר לחובת האזהרה והיידוע של נאשם ובאשר לחובת השוטר, לטענתו, להקדים לשאלתו אזהרה ביחס לזכותו של הנאשם לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ בעו"ד, אזהרה אשר אין חולק כי לא ניתנה בעניננו.
אכן מדובר בשאלה כבדת משקל, בדבר השלב בו קמה זכות זו של חשוד, אולם אינני סבור כי יש להיזקק לשאלה זו ולהכרעה בה בנסיבות התיק שבפני.